אני מאוד אוהבת לכתוב בלוגים ומשתדלת לכתוב אותם צמוד לאחר האירוע, אבל לבלוג הזה הייתי צריכה קצת יותר זמן כדי לכתוב אותו.
בלוג מבחינתי זה דרך להעביר את החוויה ואת הסיפור שיש מאחורי האנשים. בטיולי הג'יפים שלנו אנחנו נפגשים עם הרבה אנשים, כולם מיוחדים בדרך זו או אחרת, אבל יש כאלה שסיפור החיים שלהם נכנס לך ללב ולנשמה ואתה הכי הכי רוצה לתת להם זמן איכות שיעשה להם טוב.
הסיפור התחיל קצת לא שגרתי. בתחילת אפריל אנחנו מקבלים בסביבות בשעה 10 בלילה מייל מאייל בן חמו (אמרתי לא שגרתי? בהמשך יתברר לכם שגם אייל וגם הסיפור שלו לא שגרתי), שבו הוא מבקש לברר מחיר לג'יפ עבור קבוצה גדולה, טיול בסגנון מלכת המדבר. אייל לא כותב במייל על איזה קבוצה מדובר. אני כהרגלי בקודש מיד עונה (גם אם זה ב 10 בלילה) וכותבת לו שאחזור אליו טלפונית בבוקר כדי להבין מי זאת הקבוצה ולתת לו הצעה מסודרת. מיישמת את הכתוב באתר שלנו " לאחר שיחה עם הלקוח ולאחר שנבין את בקשתו ניתן לו את ההצעה".למחרת כשאני אחרי צחצוח שיניים ומקלחת (לא יכולה להתחיל את היום בלי) שותה קפה ומתקשרת לאייל שמציג את עצמו כ"עמותת נופש לגעת בשמיים" מבקש הצעה לפעילות לאימהות לילדים אוטיסטים יום כייף בסגנון מלכת המדבר. אנחנו מציעים לו יום כייף באזור שדה בוקר הכולל משחק בול פגיעה (משחק תחרותי אתגרי) שבסיומו תחרות בין 2 הג'יפים המנצחים ויציאה של כול הקבוצה לטיול ג'יפים למעיין עין עקב. לאחר הרבה שאלות והדגשות מצדו של אייל שזה חייב להיות חוויתי וכייפי לנשים ושחשוב לו שנפנק אותן, סיכמנו שאשלח מייל ואייל יפרסם את הפעילות בקבוצה .
אחרי השיחה עם אייל הסתקרנתי מאוד לדעת מי האדם שאתו דברתי ומה זאת עמותת נופש לגעת בשמיים נכנסתי לפייסבוק קראתי והתרשמתי, איך אפשר שלא לשתף את מה שכתוב שם על אייל תקראו בעצמכם.
"הכירו את אייל בן חמו, בן 44, מקרית שמונה. מתוך התמודדתו האישית עם שני בניו שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, הקים אייל את עמותת נופש לגעת בשמיים המארגנת טיולים ונופשים עבור ילדים אוטיסטים ומשפחותיהם ברחבי הארץ. באמצעות טיולים מאורגנים ובעזרתם של מדריכים מתנדבים שמלווים את הילדים, מצליח אייל לפתור עבורם את הקשיים ומאפשר להורים להנות גם הם מהטיול."
לאחר חודש שבו אייל מתקשר (אין צורך להילחץ הוא לא התקשר כל יום ) לברר, לבקש ולהדגיש שחשוב שהאימהות ייהנו ושלא יהיה להן חם ושיהיה להן קפה ועוגה, היום המיוחל הגיע נפגשנו מאחוזת קבר בן גוריון, אני נתתי תדריך לנהגים וברגע שאמרתי מי הלקוחות שלנו כולם אמרו "נעשה הכול כדי שהן ייהנו ויהיו מאושרות ביום הזה". אייל הגיע חלק ורד ושי צנוע לכול אישה אני נתתי תדרוך על משחק בול פגיעה, הקבוצה חולקה ל -5 ג'יפים כשכול ג'יפ משחק עצמאית ובסיום המשחק תחרות בין שתי הקבוצות המנצחות חלוקת שי צנוע מאתנו ויציאת כול הקבוצה לטיול ג'יפים באזור שדה בוקר למעיין עין עקב.
רגע לפני פרידה היה חשוב לי לברר עם אייל ועם הנשים איך היה להם והאם עמדנו בצפיות והצלחנו לתת להם קצת זמן אישי והתשובה לשמחתי הייתה היה נהדר.
אם הגעתם עד לכאן וקראתם את כול הכתוב תרשו לי עוד כמה מילים לסיום.
בבלוג הזה אני רוצה להעביר מסר בואו נכניס את החיים שלנו לפרופורציה נסתכל מעבר לכתף שלנו ונראה את האחר ואת השונה וכיצד אימהות לילדים מיוחדים יודעות לנתק את עצמן מחיי היום יום שלהן להגיע לטיול להנות ולפרגן והכי הכי חשוב לראות את אייל ואיך אדם לוקח את הנתונים של חייו יוצר ומקים עמותה שתעזור ותפנק אחרים.
תודה לאייל ולבנות זכינו.
מקווה שקראתם ואהבתם.
